רש"ש על בבא בתרא קל״ו

1 ר"ש ד"ה גט ואינו גט. ואם פשטה ידה כו' צריכה גט משניהם. משמע דבעודו חי קאמר. ותימה דאפי' אי ודאי תנאה הוה מ"מ דילמא לא מיית ולא הוה גט:

2 ר"ש ד"ה מוכיח עליו. לגבי גט אשה הואיל ואין בו דבר קנין כו' משום חומרא דעריות. ארכביה אתרי ריכשי. ולשון הרא"ש משמע דהם תרי טעמי:

3 תד"ה ריו"ח. א"נ התם כו' לא הוי אלא מדרבנן ולא הוי כקנין הגוף כו'. כצ"ל. ומה שבינתיים נראה למחוק:

4 תד"ה לא קנה. משום דבמיתת הבן נפלו נכסים לפני בנו ממילא. כצ"ל ור"ל אע"פ דא"י למכור משום קנין פירות דאביו מ"מ ירושה דממילא היא חלה עלייהו. ומלקמן נראה למחוק מלת ממילא:

5 תד"ה מביא. ונראה שתקנו מדרבנן להביא משום קנין פירות. לכאורה קשה א"כ מאי פריך לעיל פ"א ב' מ"ט דר"מ באילן אחד כו' ואיצטריך לשנויי דספוקי מספקא להו נימא דרבנן הוא שתקנו משום קנין פירות לחוד וביותר קשה דלרבנן באילן אחד אינו מביא כל עיקר כמש"כ בריש בכורים מהתוספתא ואמאי דהא מ"מ יש לו קנין פירות ובמש"כ התוס' לעיל כ"ז ד"ה לא יתיישבו כ"ז ע"ש: